הדפסים חתומים ידנית במהדורה מוגבלת, היו תמיד הדרך המועדפת לקניית אמנות מקורית של אמנים ידועים, במחיר נמוך משמעותית מזה של יצירה חד פעמית.

יעקב אגם שינוי צורה, 1964, הדפס משי חתום וממוספר ביד, מהדורה של 150

אמנות ההדפס קיימת מאות שנים, ולמרות התקדמות הטכנולוגיה, הדרכים הבסיסיות להכנת הדפס מקורי נשארו במשך הזמן זהות.

ראובן רובין, פרחים בקיסריה, 1972, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת ביד, מהדורה של 200

ישנן 3 רמות של הדפס:

רמת הבסיס, התחתונה, היא פוסטר, או רפרודוקציה. הדפסים מסוג זה, נמכרים לרוב בחנויות של מוזאונים, ואין להם ערך כספי כל שהוא.

רמת הביניים, כוללת הדפסים אשר נחתמו בפלטה. פירושו של דבר, הוא שהדפסים מסוג זה נוצרו לרוב לאחר פטירתו של האמן, ולפיכך לו היתה לו כל נגיעה מעשית בהכנתם. חתימת האמו על הדפס מסוג זה, נלקחת בעצם מפלטת ההדפסה של יצירה אחרת, (אשר נעשתה כאשר עדיין היה בחיים), ומוטבעת על ההדפס הנוכחי, וזאת כמובן בהסכמת עיזבון האמן. הדפסים אלה מאופיינים לרוב במהדורות גדולות, אשר כוללות בין 300-1000 העתקים לכל מהדורה, וממוספרים על ידי המוציא לאור. מחיר העבודות הנ”ל יהיה נמוך משמעותית מהדפסים מקוריים, וינוע סביב 150$ – 30$. כאשר מהדורה כזאת נמכרת כולה, אין מניעה להדפיס מהדורות נוספות של אותו הדפס בדיוק.

הרמה העליונה, כוללת אך ורק הדפסים מקוריים במהדורה מוגבלת. הדפסים אלה, נוצרו בשיתוף פעולה מלא עם האמן, אשר מעורב בכל תהליך היצירה וההדפסה, מאשר את איכות ההדפס הסופי, וחשוב מכל, חותם על כל עותק בעצמו בעיפרון ואף ממספר אותו. מהדורות כגון אלה, מיוצרות במספרים קטנים יותר, וכוללות לרוב בין 25-200 עותקים, ובהבדל מהדפסים חתומים בפלטה, הם אינם מודפסים שוב לעולם, וזאת כדי לשמור על ערכם הכספי, העולה עם השנים.

מחירם של הדפסים מסוג זה יכול לנוע בין 50$, למיליון דולר להדפס אחד!. המחיר יהיה תלוי בזהות האמן, טכניקת ההדפסה, ונדירות ההדפס בשוק.

מארק שאגאל, שבט זבולון, 1964,ליטוגרפיה חתומה וממוספרת ביד, מהדורה של 85

כאשר קונים הדפס, חשוב תמיד לשים לב מי היה המוציא לאור של המהדורה, ומהי איכות הנייר שעליו בוצעה ההדפסה. אך את המשמעות החשבוה ביותר, יש לשים על העובדה שההדפס נחתם ע”י האמן עצמו, אשר היה מעורב בתהליך היצירה מתחילתו ועד סופו. רכישת הדפסים מסוג זה, תבטיח לקונה שקט נפשי, והוא יוכל להיות בטוח שערך ההדפס שבבעלותו לא ירד עם השנים, אלא אף צפוי לעלות עם התמעטות העותקים אשר נשארו זמינים למכירה. טיפ נוסף, הוא לנסות ולרכוש הדפסים חתומים ידנית ממהדורות קטנות ככל האפשר, מה שיגביר את הסיכוי שמחירם יעלה, בשל היותם נדירים אף יותר. גודל המהדורות נקבע לרוב על ידי טכניקות ההדפסה השונות, המפורטות להלן:

הדרך הראשונה היא ליטוגרפיה, או הדפס אבן.

מרדכי ארדון, חוצות ירושלים, 1963, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת ביד, מהדורה של 100

בדרך זאת, הדורשת משאבים רבים, נהגו להשתמש יותר בעבר. היא כוללת אבן גדולה, אשר מוחלקת ברמה גבוהה, ואשר עליה מצייר האמן את מושא הציור עצמו בשמן מיוחד הדוחה מים. האבן מורטבת כולה במים, ומכבש נייר גדול מוצמד למשטח ומדפיס את הליטוגרפיות, אשר סופגות רק את השמן המיוחד.

הדרך השניה היא הדפס משי, או הדפס רשת. בשיטה זו, האמן מדפיס את הדימוי על משטח כגון נייר או בד, בעזרת רשת חוטים צפופה. שימוש בשעווה או גומי גורם לאטימה של האזורים אשר נדרשים להישאר ללא צבע. העברת הדימוי מן הרשת אלה משטח ההדפסה  נעשית על ידי הצבת הרשת מעל המשטח ו”ניגוב” הצבע הסמיך שנמצא על הצד העליון של הרשת בעזרת מגב העשוי מגומי. כמו בליטוגרפיה, גם בהדפס משי העבודה תכלול לעיתים עד 6 שכבות שונות של צבע, כל אחת בנפרד, כדי להפרידן כנדרש בהדפס המוכן.

יוסל ברגנר, מנורה כחולה, 1972, הדפס משי חתום וממוספר ביד, מהדורה של 250

הדרך השלישית הינה תחריט. כשמו כן הוא, חריטה של הדימוי על גבי לוח הדפסה, העשוי לרוב ממתכת רכה, דוגמת נחושת. בתהליך ההדפסה נמרח צבע מיוחד על לוח ההדפסה. בתהליך של ניקוי מוסר הצבע כך שנשאר רק הצבע שבין החריצים. בעזרת מכבש דפוס מצמידים נייר אל לוח ההדפסה, כך שהצבע שבתוך חריצי הלוח מועבר אל גיליון הנייר. בתחריטים מסויימים, משתמש האמן בחומצה, כדי ליצור את השקע בלוח ההדפסה, ובחרטים מסוג שונה כדי ליצור את העומקים השונים של החריצים, דבר שישפיע משמעותית על מראה התחריט ועל גווניו השונים.

טוביה בארי, פסים כחולים, תחריט ואקווטינטה חתום וממוספר ביד, מהדורה של 100

הדרך האחרונה היא חיתוך עץ. בשיטה זו, תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת. התמונה אז מצופה בדיו על ידי גלגול של גלגלת דיו עליה, מה שמשאיר דיו על המשטח אך לא על החלקים שאינם מודפסים. אז מניחים נייר על המשטח ומפעילים לחץ על גבו, בין אם על ידי מכבש דפוס או על ידי כלים ידניים. הלחץ המופעל מעביר את הדיו לנייר, ותמונת מראה של המשטח המגולף מודפסת. ניתן ליצור תמונות עם יותר מצבע אחד על ידי התאמת הנייר למסגרת וחזרה על התהליך עבור כל צבע.

יעקב שטיינהרדט, יונה והדג, 1962, חיתוך עץ, מהדורה של 100

גלריה בינט, הנה בין השאר מוציא לאור וותיק של הדפסים מקוריים וחתומים ידנית בלבד. הגלריה אחראית למאות מהדורות עם אמנים ישראלים בעלי שם, כגון ראובן רובין, מרדכי ארדון, נחום גוטמן, יוסל ברגנר, יעקב שטייהרדט ורבים נוספים, כל זאת לאורך השנים, והחל בשנות ה-60 המוקדמות. מהדורות רבות נמכרו כולן, ומאחרות קיימים עדיין הדפסים בכמויות שונות, דבר המעלה מאוד את ערכן של היצירות הנ”ל בשוק האמנות הישראלי והבינ”ל.

כעת, ניתן לרכוש אותם דרך אתר האינטרנט החדש והמושקע של הגלריה, בו ניתן להתרשם מצילומים באיכות מוזאלית, ומפרטי כל יצירה בנפרד.

אנחנו כאן לשירותכם בכל נושא, החל מבניית אוסף אמנות, הערכות מחיר וקניית אמנות. בין אם הנכם אספנים מתחילים או וותיקים, אנו בטוחים כי תמצאו אצלינו את האמנות אותה הנכם מחפשים.